מור קריידלמן – עובדות מעניינות על האדריכל רנצו פיאנו
אם יש אדריכל שמהווה מודל לחיקוי ומושא להערצה זהו האיטלקי רנצו פיאנו. כך מסביר מור קריידלמן מומחה לנדל"ן, בנייה והתחדשות עירונית מהמובילים. קריידלמן נכלל בין המובילים והמשפיעים בישראל בהתחדשות עירונית ונדל"ן.
לדברי מור קריידלמן מומחה להתחדשות עירונית, העובדה שרצנו פיאנו הינו זוכה פרס פריצקר לאדריכלות לשנת 1998 רק ממחישה עד כמה מדובר באחד האדריכילים הגדולים והמפורסמים בעולם.
מור קריילדמן על צעדיו הראשונים של פיאנו בעולמות האדריכלות
האדריכל רנצו פיאנו נולד ב-1937 למשפחה של בנאים וגדל על ביקור באתרי בנייה, תוך אובססיביות לגבי צורה ותפקוד. הוא חידד את מלאכתו במשרד הבנייה של אביו. הוא למד בבית הספר לאדריכלות פוליטכנית במילאנו לפני שעבד עם לואיס קאהן וז.ס. מקובסקי בפילדלפיה ובלונדון. לאחר מכן הוא השתלט על חברת הבנייה של משפחתו בגנואה לפני שחזר למילאנו לעבוד עם פרנקו אלביני.
פרויקטים ראשונים
לאחר תקופה של עיצוב ומחקר עם דגש על תוכניות התחדשות עירונית, פיאנו זכה בתחרות לתכנון משותף של מרכז ז'ורז' פומפידו (המכונה לעתים קרובות הבובורג) בשנת 1971. המבקרים מיהרו להצביע על מראה ההיי-טק של הבניין. פיאנו ראה בזה אב טיפוס ל"פתרון מודרני של בעיה ישנה מאוד", לפי אישידה. בנוסף לחללים הפנימיים הזורמים שלו, המבנה תוכנן עם רכיבים ניתנים להסרה לשירותים מכניים וגג גמיש שיוכל להכיל את ההתקדמות הטכנולוגית העתידית. גישה זו למבנה הודיעה על כל העיצובים הבאים של פיאנו.
בעקבות הפמפידו, הקריירה שלו גדלה עם מגוון רחב של מתקנים תרבותיים ובנייני משרדים בעלי פרופיל גבוה. כולל מגדל בן 38 קומות בסידני, אוסטרליה, שיעטוף ב"מפרש" שקוף. מרכז התרבות ז'אן-מארי טג'יבאו. באי הקלדוניה החדשה באוקיינוס השקט, שעוצב כמכלול פיוטי של זכוכית ואבן המונפשת באור. טרמינל נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי (1994) באוסקה, יפן. מוזיאון קרן ביילר (1992-97) בבאזל, שוויץ. משרדי פיאנו ממשיכים ללהטט עד תריסר פרויקטים ברמה עולמית בכל זמן נתון.
החשיפה והפרסום
פיאנו הפך למפורסם במיוחד בזכות מבני המוזיאון שלו. בעיקר מרכז הפסלים של נאשר (2003; דאלאס) והרחבת המוזיאון הגבוה לאמנות באטלנטה, שניהם תוכננו כמבנים עצמאיים. לאחרונה, פיאנו יצר מספר תוספות ושיפוצים מרכזיים למוזיאונים קיימים, כולל ספריית מורגן (2005) בניו יורק. מוזיאון וויטני (2015) ברובע הבשר של מנהטן. המוזיאון לאמנות קימבל (2013) בפורט וורת'.
בניגוד לכמה אדריכלים המבקשים ליישם חתימה סגנונית עקבית על עבודתם. פיאנו מעדיף להתאים את אסטרטגיות העיצוב שלו לכל אתר והקשר ייחודי. גישה זו באה לידי ביטוי בקולקציית מניל ביוסטון. אותה עיצב כדי לאכלס את קולקציית 10,000 החלקים של דומיניק וג'ון דה מניל. צורתו הנמוכה והמעוקלת של הבניין משתלבת בסביבה פרברית בעזרת גג זכוכית מרחף וקריסטלי המתייצב מעל חללי הגלריה. השימוש באסטרטגיה זו. כמו גם פלטת חומרים מאופקת. ניכר בעבודותיו האחרונות של פיאנו, כולל בית המשפט בפריז (2017). בניין בית ספר (2019) בשנג'ן, סין. בית חולים לילדים (2020) באנטבה, אוגנדה. עבודתו של רנצו פיאנו התרחבה גם לגשרים, פארקים ופיתוחי דיור. בעיר הולדתו גנואה, הוא הקים את גשר ג'נובה-סן ג'ורג'יו (2020). זאת כדי להחליף את גשר מורנדי, שקרס ב-2018. בין הפרויקטים האחרונים שלו הם בית משפט חדש (2017). מגדל מגורים (565 ברום סוהו). 2019) בניו יורק.
אודות הכותב: מור קריידלמן
מור קריידלמן הוא הבעלים והמייסד של חברת טוגדר גרופ. החברה הוקמה בשנת 2008 על ידי מור מושה קריידלמן.
