מאת שלי הוד מויאל
מה שאנחנו עדים לו בעלייתו של הבלוקצ’יין דומה מאוד למה שראינו במהלך ימיו המוקדמים של האינטרנט. זה התחיל בהרבה הייפ, אבל ההשפעה האמיתית של האינטרנט החלה לקבל ביטוי מלא רק כעשרים שנה לאחר מכן.
אז לאיזה כיוון כדאי למשקיעים להסתכל בשנת 2018?
1. לא מתאים לכולם
חשוב מכל, אנשים לעיתים לא מבינים את זה, אבל הבלוקצ’יין עדיין לא בתפקוד מלא עבור אפליקציות של העולם האמיתי, מכיוון שלא כל הברגים נמצאים במקומם. לדוגמה, חברות בעולם האמיתי, שמעבדות מיליוני עסקאות עם מיליוני משתמשים, לא יכולות לפעול על הבלוקצ’יין במתכונת הנוכחית שלו, מכיוון שהטכנולוגיה איטית ויקרה מדי.
לדוגמה: את’ריום יכול לעבד 15 עסקאות בשנייה, בעוד שויזה מעבדת 45,000. לכן, טכנולוגיות שמאפשרות לבלוקצ’יין לפעול מהר יותר ולעמוד בקצב הגדילה שלו הן אלה שימשכו את העין. שווה לשים לב לפרוטוקולים שבנו בלוקצ’יין משלהם וגם לרשתות שמשפרות את הביצועים של בלוקצ’יינים קיימים.
אנחנו רואים שהדרישות הטכניות (אבטחה, מהירות, פרטיות) עבור כל עסק הן שונות, אנחנו מאמינים שמספר בלוקצ’יינים ינוצלו עבור מקרי שימוש שונים. לכן, טכנולוגיות שמאפשרות לבלוקצ’יינים להתחבר זה לזה ישחקו תפקיד מפתח בעתיד של התעשייה. מכיוון שבלוקצ’יינים משמשים בתור הפלטפורמות המאפשרות, הם יפיקו תועלת מכל אימוץ של שכבת האפליקציה. מסיבות אלה, ‘תשתית בלוקצ’יין’ היא תחום ההשקעה המעניין ביותר כרגע.
2. עקבו אחרי סין
מנקודת מבט גיאוגרפית, יש להתבונן היטב בסין. כן, עדיין קיימת אי-ודאות רבה סביב המסגרת הרגולטורית, אך אם נתבונן לאורך ההיסטוריה בדרכים שבהן סין התמודדה עם עליית האינטרנט והמדיות החברתיות, סיכוי גבוה יותר שסין תשתף פעולה עם רשתות הבלוקצ’יין המקומיות על מנת לקחת חלק בהזדמנויות הכלכליות שבאות עמן. לכן, במקום איסור מפורש, התרחיש הסביר הוא שהתעשייה תיאלץ להיענות לתקנות סיניות כמו שעשו Baidu, Alibaba ו-Tencent, ובהינתן גודלה של הכלכלה הסינית והיקף ההזדמנות, Tencent (בתור חברת האינטרנט בעלת השווי הגדול בעולם) ו-Alibaba (גם היא אי שם למעלה), יש פוטנציאל גדול לאפסייד בסין, במיוחד על בסיס ערך יחסי.
3. הטוקנים לא כאן כדי להשאר
הטוקניזציה של נכסים, הון, זכויות של שותפים מוגבלים וני”ע אחרים תתגלה כתחום מעניין בשנים הבאות. אני מאמינה שבטווח הארוך, רוב הטוקנים ייעלמו, כאשר ייוותרו רק אחדים שישמשו את רוב יישומי הבלוקצ’יין. בדיוק כפי שאנחנו רואים בעולם מטבעות ה-fiat, יש רק חופן מטבעות חזקים באמת. עם זאת, טוקניזציה כאמצעי לחלוקת נתח במיזם תצבור פופולריות בין אם אלה זכויות של שותף מוגבל או זכויות הוניות. זה יתאפשר במיזם מכל סוג, לא רק במיזמים עם מאפיינים דמויי-כסף שמצריכים שימוש בבלוקצ’יין. עם התפתחות הטכנולוגיה אל תוך העתיד, אנשים כבר לא ירצו לנעול את הכספים שלהם בכל השקעה ספציפית, כיוון שניתן יהיה לייצר נזילות לאורך תוחלת החיים של החברה/שותפות/רשת. ספקי נזילות יכללו בורסות מוסדרות כמו Quoine ו-Tzero עבור טוקנים ״דמויי נייר ערך״ (security tokens).
אנחנו כבר רואים חדשנות בתחום זה. לאחרונה, Kairos, חברה המגובה בהשקעות הון סיכון, יצרה חלוקת טוקנים שכוללת הן טוקנים דמויי נייר ערך והן טוקנים שימושיים (utility tokens), ו-Spice VC מקימה פלטפורמה שמאפשרת לקרנות הון סיכון וקרנות השקעות פרטיות ליצור קרנות שעברו טוקניזציה.
4. תשתית קיימת
בעוד שאנחנו מאמינים שעדיין מוקדם יחסית להתמקד בשכבת האפליקציה של בלוקצ’יין, בכל זאת, השקעות בתחום בעת הזאת יכולות להתבצע בעסקים אשר יש להם תשתית קיימת, לקוחות והכנסות, והחליטו לעבור למודל עסקי מבוסס-בלוקצ’יין. עסקים אלו כוללים רשתות חברתיות, כלכלות שיתופיות וגישת קהל המיינסטרים לנכסי בלוקצ’יין. לעסקים אלו יש יתרון משמעותי בתעשייה והזדמנות אמיתית לייצר אימוץ ראשוני בשכבת האפליקציה.
5. בורסת חליפין
בכלכלה שבה נראה רשתות רבות עם טוקנים רבים, שווקים שמאפשרים לאנשים לגשת, להשתמש ולהמיר את הערך שלהם יהיו חשובים מאוד. כל יישום בלוקצ’יין יצטרך בסופו של דבר לעשות אינטגרציה ולקיים בורסת חליפין על מנת לאפשר לאנשים לממש את השקעתם, דבר ההופך את ההשקעה בבורסות להשקעה מאד אטרקטיבית.
אם נמיר את התובנה לפעולה, אני מאמינה שהגישה הטובה ביותר להשקעה בתעשייה במצבה הנוכחי, עם כל אי-הודאות סביב הרגולציה והעתיד, היא לבנות תיק השקעות מגוון של חברות תשתית במתן משקל כבד לטוקנים שממוצבים נכון לצמוח גם לאחר קריסה (כמו את’ריום). האמור איננו ייעוץ השקעות ולא לוקח בחשבון את נסיבותייך האישיים.
שלי הוד מויאל הינה שותפה מייסדת ב-iAngels
שלי הוד מויאלשותפה ומייסדת של iAngels ושל קרן iCapital שהינה קרן להשקעות בתחום הבלוקצ'יין, טכנולוגיה שבבסיס המטבעות הדיגיטליים וכן שותפה כללית של קרן iNgenuity.
שלי הוד מויאל, שותפה של מור אסיא ולי מוזר, מוכרות ומוערכות בעולם היזמות הישראלי החוצה מדינות ויבשות. היא וחברותיה הקימו את חברת iAngels במטרה לחשוף את השוק הישראלי בפני משקיעים מחו"ל ומדובר בסיפור הצלחה בינלאומי ובקרן הון סיכון ופלטפורמה להשקעות שעד כה גייסה למעלה מ-175 מיליון דולר, שיועדו לטובת סטרטאפים ישראליים.
שלי הוד מויאל מומחית בינלאומית למימון והשקעות, מובילה את iAngels בגישה משכנעת ומעשית לתהליך בדיקת נאותות ההשקעות של המשרד, קשרי משקיעים וניהול תיקים בפלטפורמת iAngels, והקרן המוסדית, iNgenuity.
שלי הוד-מואיל מחזיקה בתואר ראשונה בפילוסופיה וכלכלה, האנטר קולג', ניו יורק (2005-2006) והיא בוגרת תואר שני במנהל עסקים, קלוג-רקנאטי (2014-2015) באוניברסיטת תל אביב. בנוסף היא חובבת יין וסיימה לימודי סומלייה ותרבות יין.
הניסיון הרב שצברה לאורך השנים כמנהלת תיקי השקעות, UBS (2007-2008), כאנליסטית מחקר, אווניו קפיטל (2008-2010) וכבנקאית השקעות בגולדמן־זאקס (2011-2013) העניקו לה את הכלים והכשירו אותה לבחון תוכניות צמיחה של חברות חדשניות, בשלב מוקדם, לקבל החלטות השקעה מבוססות נתונים כדי להבטיח רווחיות הוגנת בין המשקיעים ויזמים לצד האצת הצמיחה הארגונית של חברות במאמצי שיווק, מימון, גיוס, גיוס כספים ופיתוח עסקי.
הודות להשכלתה, ניסיונה והישגיה שלי הוד מויאל היא סמכות מבוקשת בכנסים בינלאומיים בנושא השקעות טכנולוגיות ישראליות והיא מכהנת כחברת דירקטוריון בחברות פורטפוליו רבות בתחום של iAngels.
iAngels היא פלטפורמת השקעה המאפשרת למשקיעים פרטיים להשקיע במשותף עם משקיעים בולטים ומוכרים בתחום, וליהנות כך מגישה לסטארטאפים בשלבים מוקדמים מאוד. מאז הקמתה ב-2014 השקיעה הפלטפורמה ב-40 חברות סטארטאפ שגייסו בהצלחה את ההון הדרוש להן בעזרת הפלטפורמה. בין היתר היא רשמה השקעות ב-TravelersBox, BIScience, Drippler, Hello Heart ו-WebyClip.
