10 צעדים איך לא לתת לאירוע קשה להפיל אותך? – אייל אורגד פסיכולוג

יש רגעים שבהם הכול מתהפך ברגע אחד. הטלפון מצלצל, הידיעה מגיעה, משהו קורה – והמציאות שכבר התרגלת אליה מתנפצת. הכאב חזק, התסכול מציף, והאינסטינקט הראשון הוא לברוח, להיכנס לתוך עצמך, להפסיק להרגיש, אולי אפילו להאשים את העולם. אבל יש גם דרך אחרת. לא קלה, לא מיידית, אבל אפשרית – דרך שלא נותנת לאירוע הזה לשבור אותך לחלוטין.

1. לתת לעצמך ליפול – אבל לא לשקוע

הנפילה הראשונית היא כמעט בלתי נמנעת. הכאב מכה, ואיתו הכעס, הפחד, האכזבה. זה בסדר לתת לרגשות האלו להיות. מותר לכעוס, מותר לבכות, מותר להרגיש שהכול קורס. אבל יש הבדל בין ליפול לבין להישאר על הרצפה. הנפילה היא רגעית, שקיעה היא מצב שאתה בוחר להישאר בו. אם אתה נותן לעצמך להרגיש, גם הכוחות להתחיל לעלות בחזרה יגיעו.

2. לא להישאר לבד עם זה

הבדידות היא הדבר הכי מסוכן ברגעים כאלה. כשאתה לבד עם הכאב שלך, הוא מתנפח, מכסה כל פינה בראש, הופך לגדול מהחיים. גם אם לא תמיד יש פתרון מיידי, עצם זה שמישהו יודע, שמישהו רואה אותך בתוך זה – משנה הכול. לדבר, לשתף, אפילו אם זה רק חצי משפט שנזרק בלי הרבה מחשבה – זה יכול להיות ההבדל בין להרגיש טוב יותר לבין להיסגר עמוק יותר.

3. לקחת שליטה על הדבר היחיד שבשליטתך

האירוע עצמו? קרה. אתה לא יכול לשנות את זה. אבל הדרך שבה אתה מגיב אליו – כאן יש לך חופש בחירה. זה לא אומר להתעלם או להעמיד פנים שהכול בסדר, אלא להבין שאתה לא חייב להישאר במקום שבו הכאב שם אותך. לאט-לאט, צעד אחרי צעד, אפשר לבחור איך להמשיך. מה הצעד הראשון שתוכל לעשות היום כדי לא להרגיש שאתה תקוע?

4. להיזהר מהמחשבות שמושכות אותך למטה

אחרי משבר, המוח רץ אוטומטית לתסריטים הכי קשים: "זה לעולם לא ישתנה", "אני לא אצליח לצאת מזה", "הכול תמיד מתפרק לי". המחשבות האלה מסוכנות, לא כי הן בהכרח נכונות, אלא כי הן מרגישות אמיתיות מדי ברגעים של חולשה. אבל הן רק מחשבות. הן לא האמת. להטיל ספק בהן זה צעד ראשון חשוב. האם באמת *תמיד* הכול מתפרק? האם *באמת* אין דרך לצאת מזה? בדרך כלל, יש זווית אחרת.

5. להכניס רגעים קטנים של שגרה, גם כאשר לא בא לך

כשהכול מתערער, השגרה היא הדבר הראשון שנשבר. פתאום אין תיאבון, אין כוח לצאת מהמיטה, אפילו משימות בסיסיות מרגישות כמו טיפוס על הר. אבל דווקא שם, בשגרה הקטנה, מתחיל השיקום. קפה בבוקר. מקלחת. לצאת החוצה אפילו לכמה דקות. אלה לא דברים שישנו את העולם, אבל הם מבנים עוגנים קטנים, שמזכירים לך שגם אם משהו גדול נשבר, החיים עצמם לא עוצרים.

6. לזכור שכבר התגברת על דברים בעבר

זה לא המשבר הראשון שלך. נכון, הוא מרגיש כמו הדבר הכי כואב כרגע, אבל אם תסתכל אחורה, תראה שהיו רגעים שבהם חשבת שאתה לא תצא מזה – ובסוף כן יצאת. משהו בך כבר יודע איך לשרוד, איך למצוא כוחות גם כשנדמה שאין, איך להמשיך למרות הכול. החוזק כבר קיים בתוכך. אתה פשוט צריך להזכיר לעצמך שהוא שם.

7. לא לחכות שהרגשות הקשים ייעלמו כדי להתחיל לזוז

הרבה פעמים אנחנו מחכים להרגיש טוב יותר כדי להתחיל לפעול. אבל האמת היא שזה בדרך כלל הפוך – הפעולה היא זו שגורמת לנו להרגיש טוב יותר. אין חשק? ברור. אין מוטיבציה? בטח שלא. אבל גם בלי החשק ובלי המוטיבציה, אפשר לעשות משהו קטן. פעולה קטנה שמניעה את המערכת. כי ככל שנשארים במקום, כך הבור נהיה עמוק יותר.

8. לתת משמעות לכאב

לפעמים הכאב מרגיש חסר טעם. כאילו הוא סתם נמצא שם, ריקני ומעיק. אבל אם מסתכלים עליו אחרת – אפשר למצוא בו משמעות. אולי הוא דוחף אותך לשנות משהו? אולי הוא מזכיר לך מה באמת חשוב? אולי הוא מחזק אותך בדרך שאף שיעור אחר לא היה מחזק? הכאב בפני עצמו קשה, אבל כשהוא מקבל הקשר, כשהוא הופך למשהו שמוביל אותך קדימה – הוא כבר לא בלתי נסבל.

9. לזכור שהכול זמני

כמה שזה נראה כאילו זה ישאר לנצח – זה לא. גם אם עכשיו זה מרגיש כמו סוף העולם, בעוד שבוע, חודש, שנה – תראה את הדברים אחרת. מה שכואב עכשיו, יהיה זיכרון יום אחד. מה שמרגיש בלתי אפשרי, ייראה פתאום רחוק. שום דבר לא נשאר אותו דבר לנצח, וזה כולל גם את הכאב שאתה חווה עכשיו.

10. לא לפחד לבקש עזרה

לא כל דבר אפשר להתמודד איתו לבד, וזה בסדר. אם הכאב גדול מדי, אם שום דבר לא עוזר, אם אתה מרגיש שאין מוצא – זה הזמן לבקש עזרה. מטפל, חבר טוב, קבוצת תמיכה – יש מי שיכול להחזיק אותך כשאתה לא יכול להחזיק את עצמך לבד. וזה לא אומר שאתה חלש. זה אומר שאתה בן אדם.

בסוף, אתה יותר חזק ממה שנדמה לך

הכאב הזה? הוא לא הסוף שלך. הוא רק עוד חלק במסע שלך. יכול להיות שקשה לראות את זה עכשיו, אבל תהיה נקודה בעתיד שבה תסתכל אחורה ותראה איך הצלחת לקום, איך המשכת למרות הכול. כל מה שאתה צריך זה להאמין – או לפחות לנסות – שאתה מסוגל. וזה כבר מספיק כדי להתחיל.

כמה מילים על הפסיכולוג אייל אורגד

הפסיכולוג אייל אורגד הוא פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט בעל ניסיון רב בעבודה קלינית עם נוער ומבוגרים. הוא מוסמך המגמה הקלינית של המבוגר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, פסיכותרפיה דינמית, ופסיכותרפיה אנליטית-יונגיאנית. לאורך השנים עבד במגוון מסגרות טיפוליות, כולל משרד הביטחון ובריאות הנפש, וכיום מקבל מטופלים בעפולה ובטבריה.

לפרטים נוספים ולקביעת פגישה: 052-3595767.

לכתבה נוספת של הפסיכולוג אייל אורגד על איך למצוא מטרה בחיים.